עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מרוץ הסמכויות

ל' ניסן התשע"ז 17:34 26.04.2017

נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  

בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.

במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.

הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.

אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.

עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.

עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.

אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.

אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.

לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.

עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס כותב ב - ישראל היום

עו"ד נועם קוריס כותב ב - ישראל היום

עו"ד נועם קוריס – סוגיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – התרסקות הביטקוין והתפוצצות הבועה

עו"ד נועם קוריס – על זכויות הגולשים

עו"ד נועם קוריס – על מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו"ד נועם קוריס – בועת הביטקוין ומטבעות וירטואלים

עו"ד נועם קוריס – על כסף קל נגד ספאם או זהירות פרסומת

עו"ד נועם קוריס – על איגוד האינטרנט, לשון הרע ומוסד הבוררות IL-DRP

עו"ד נועם קוריס – על הסרת שמי מגוגל והתיישנות פשעים באינטרנט

עו"ד נועם קוריס – כך אפשר לעצור את הספאם

עו"ד נועם קוריס – תקנון בחינם לאתר אינטרנט

עו"ד נועם קוריס – על קשר פסול בין עיתון, בנק ובית מלון

עו"ד נועם קוריס – מפעילים אתר אינטרנט ? כדאי לכם לקרוא

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

אם יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.

לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.

יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.

פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.

החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.

כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.

תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.

בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.

מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  

בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.

כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.

מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.

הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.

החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.

בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים

קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים

נגד המבקש שהנו עו"ד במחוז הדרום הוגש כתב קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז דרום (להלן: בית הדין המשמעתי המחוזי), המייחס לו עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, פגיעה בכבוד המקצוע, וקבלת שכר טרחה שלא בכסף. על פי הנטען בכתב הקובלנה, בחודש פברואר בשנת 2009, חתם המבקש אשר ייצג את המתלוננים – אישה וגבר (להלן: המתלוננים, המתלוננת) – בהליכים שונים, על הסכם שכר טרחה עם המתלוננת, אשר במסגרתו התחייבה האחרונה להעביר את הרכב שבבעלותה למבקש, לצורך מכירתו והעברת התמורה שתתקבל למבקש כשכר טרחתו. עוד נטען כי לאחר שהמבקש קיבל את הרכב לרשותו, הוא עשה בו שימוש בעצמו או על ידי אחרים, תוך שהוא עובר עבירות תנועה וחנייה, וכי למרות שנדרש לעשות זאת – הוא לא שילם את הקנסות ואת החובות שהוטלו בגין העבירות שעבר, וסירב להחזיר את הרכב למתלוננים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) מיום 21.10.2018 בעב"י 63188-02-18, אשר קיבל בחלקו ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 10.1.2018 בבד"א 48/17, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מיום 14.7.2016 ומיום 22.1.2017 בהתאמה, בבד"מ 26/13. לצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ובקשות נוספות.

ביום 14.7.2016 הורשע המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה. בהכרעת דינו, קבע בין היתר בית הדין המחוזי כי יש לתת אמון מלא בעדות המתלוננים לפיה הרכב היה בבעלות המבקש ובשימושו, וכי בכך עבר המבקש על כלל 9(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, האוסר על עורך דין לקבל שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. כן נקבע כי גם אם בשלב הראשון הייתה הסכמה כי המבקש ישמש מעין שלוח לצורך מכירת הרכב, הרי שנוכח התקופה הממושכת בה הרכב הוחזק אצל המבקש, כשהוא מודע לשעבוד שרובץ עליו ומונע את מכירתו, נשללת טענתו לפיה הוא קיבל את הרכב לצורך מכירתו. כן נקבע כי התנהלותו של המבקש ביחסיו עם המתלוננים, מבססת עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע ערכית הדין, וכן פגיעה בכבוד המקצוע. כמו כן, הוער כי בית הדין המחוזי ראה בחומרה יתרה את התעלמות המבקש מפסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 1.7.2013 אשר חייב אותו להשיב את הרכב לאלתר לידי בא-כוח המתלוננים (להלן: פסק דינו של בית משפט השלום). 

ביום 22.1.2017 גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על המבקש עונש השעיה בפועל לתקופה של 3 חודשים, השעיה מותנת, וכן הוצאות לטובת לשכת עורכי הדין. מחד גיסא, ניתן משקל בגזר הדין בין היתר לחומרת העבירות, לעברו המשמעתי של המבקש ולכך שאין עסקינן במעידה חד פעמית של המבקש; ומאידך גיסא, ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש, לכך שהעבירות בוצעו לפני זמן רב בעת שעברו המשמעתי של המבקש היה נקי, ולנסיבות ביצוע העבירות.

המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: בית הדין המשמעתי הארצי).

בית הדין המשמעתי הארצי דחה פה אחד את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, ודחה ברוב דעות את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע כי היא נומקה היטב תוך ניתוח הראיות שבאו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי ותוך התייחסות יסודית לכלל הטענות שנטענו. לפיכך, נקבע כי אין עסקינן באחד מן המקרים החריגים בהם עשויה לקום הצדקה להתערבות בממצאים עובדתיים. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי העונש שהוטל על המבקש אינו מופרז בנסיבות העניין ובמיוחד לנוכח התנהלותו של המבקש לאורך זמן, אשר התבטאה בהתעלמותו מפסק דינו של בית משפט השלום ובהתנערותו לתקופה ממושכת מחיובי הקנסות שריחפו מעל ראשה של המתלוננת. יוער כי דעת המיעוט סברה כי יש מקום להמיר את עונש ההשעיה בפועל בהחמרה של העונש המותנה, וזאת בין היתר לנוכח התנהלותם של המתלוננים אשר אינה נקיה מספקות, לנוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, לנוכח חלוף הזמן מיום תחילת ביצוע העבירות, וכן לנוכח העובדה כי המקרה הנוכחי קדם מבחינה כרונולוגית לעבירות האחרות שבהן הורשע המבקש.

המבקש ערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, וקיבל בחלקו את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע בין היתר כי אין בידי המבקש טענה של ממש העשויה להצדיק התערבות בעבירות בהן הורשע. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי יש מקום למיתון מסוים בעונשו של המבקש, הואיל וגזר הדין שניתן בבית הדין המשמעתי המחוזי התבסס, כעניין שאינו צדדי, על נושא אי ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום על ידי המבקש, החורג מן הנטען בכתב הקובלנה, בעוד שקיים ספק האם ניתנה למבקש הזדמנות הולמת להתגונן מפני טענה זו. אי לכך, נקבע כי יש להפחית מעונש ההשעיה בפועל שהושת על המבקש, כך שהוא יועמד על תקופה של 2 חודשים.

מכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון, בה בין היתר שב וטוען המבקש נגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין המחוזי, ונגד חומרת העונש שהוטל עליו.

לאחר העיון בבקשה הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכים משמעתיים של לשכת עורכי הדין מגיעות לבית משפט זה לאחר שנבחנו לפני שלוש ערכאות ("גלגול רביעי"). בהתאם, רשות ערעור במקרים מעין אלה ניתנת במשורה, בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה הידועה, כדבריו של השופט רובינשטיין בבר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פסקה ז (10.5.2009). בענייננו, ברי כי לא מתעוררת כל שאלה כאמור ומכאן שדין הבקשה להידחות לפי החלטת בית המשפט העליון כאמור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס- ויתר על מניות Lenovo ועכשיו תבע

עו"ד נועם קוריס- ויתר על מניות Lenovo ועכשיו תבע

בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לסלק על הסף תביעה שהוגשה על ידי עו"ד מרום כנגד אביה של גרושתו, בטענה שהאחרון צריך להשיב לייו מניות של חברת לנובה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

ביום 30.1.2017 הורה השופט בנימין ארנון, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, על סילוקה על הסף של התובענה שהגיש המערער, עו"ד דב מרום שמש (להלן: "עו"ד מרום שמש") נגד חותנו לשעבר (דהיינו, אבי גרושתו), מר חזי (יחזקאל) מרום (להלן: "מר מרום").

עניינה של התביעה שסולקה הוא מניות של חברת Lenovo Group Ltd. (להלן: "המניות"), אשר לטענת עו"ד מרום שמש רכש מר מרום בעבורו בשנת 1999 תמורת 5,000 דולר שמסר לו. הסעדים שהתבקשו היו צו המורה למר מרום למסור את המניות או שוויין, לרבות רווחים, הכנסות, דיבידנדים וכל זכות אחרת שצמחה מהמניות.

עילת הסילוק על הסף היא ויתורו של עו"ד מרום שמש על עילת התביעה נגד מר מרום. הוויתור האמור מצוי במסגרת הסכם הפשרה שנערך בין עו"ד מרום שמש לבין גרושתו (בתו של מר מרום), גב' חגית מרום שמש (להלן: "גב' מרום שמש"), ביום 11.6.2016, והעוסק בהסדרת ענייניהם הממוניים בעקבות גירושיהם (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם פשרה זו הושג במהלך דיון לפני בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (השופטים משה סובל – אב"ד, תמר בזק רפפורט ודוד מינץ), במסגרת עמ"ש 33588-10-12, והוא מפורט בפרוטוקול הדיון.

וזו לשון סעיף 5 בהסכם הפשרה, שעל בסיסו סולקה התביעה:

"מבלי לגרוע מהאמור ובנוסף לו, ולסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים מכל מין וסוג שהוא, לרבות בקשר לצדדי ג' ולבני משפחה של הצדדים, ולרבות עניין דמי השימוש בבית, מזונות עבר, חוב מזונות בתיק הוצל"פ וחובות בגין בית הצדדים, הוסכם כדלקמן:..."

          

למען שלמות התמונה נצטט גם את סעיף 8 להסכם הפשרה הקובע כדלהלן:

"בכך מחוסלים באופן סופי ומוחלט כל הסכסוכים והתביעות ההדדיות שבין הצדדים, ובכלל זה, כל זכות או חובה או נכס הרשומים על שם אחד הצדדים יישארו שלו".

בית המשפט קמא סבר כי הסכם הפשרה, לאור לשונו של סעיף 5 האמור, מהווה ויתור על תביעות הן בין בני הזוג המתגרשים והן כלפי בני משפחותיהם, ובכללם מר מרום. מבחינה משפטית הבהיר בית המשפט כי מדובר בחוזה לטובת צד ג', המקנה למר מרום את ההגנה המשפטית מפני האפשרות שייתבע על ידי עו"ד מרום שמש. כן הבהיר בית המשפט קמא כי אין ממש בניסיונותיו של עו"ד מרום שמש ללמוד מתכתובת הדואר האלקטרוני בינו לבין מר מרום, כי היה מובן לשני הצדדים כי זכותו של עו"ד מרום שמש למניות נשמרת לו.

עו"ד מרום שמש לא השתכנע מנימוקיו של בית המשפט קמא. לשיטתו לא היה מקום לקבוע כי הסכם הפשרה הוא חוזה לטובת צד ג', שכן העניין לא נטען בכתב ההגנה, ומאחר שלשיטתו לא לכך כיוונו הצדדים כשעשו את הסכם הפשרה. לדבריו, סעיף 5 להסכם הפשרה הוסף דווקא לבקשתו, על מנת שלא ייתבע על ידי בני משפחתה של גרושתו להשיב הלוואות שניתנו לבני הזוג בעבר, ואין לראות בו בשום פנים הסדר המיועד להקנות הגנה לחתנו לשעבר. זאת ועוד, עו"ד מרום שמש הבהיר כי לא שכח חס וחלילה מעניין המניות במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרתו גובש ונוסח הסכם הפשרה, אלא נמנע בכוונת מכוון מלכלול התייחסות אליהן בהסכם הפשרה.

דינו של ערעור זה להידחות. לשונו של הסכם הפשרה ברורה, וכך גם תכליתו. הלשון מורה כי ההסכם מסיים בדרכי נועם את המחלוקות הכספיות והרכושיות בין בני הזוג, כאשר בכפוף למוסדר בו במפורש, כל צד יפנה לדרכו עם הרכוש שברשותו, תוך שהצד האחר מוותר על כל טענה העומדת לו, "לרבות בקשר לצדדי ג' ולבני משפחה של הצדדים". התכלית הברורה היא להביא סוף לסכסוכים הכספיים והרכושיים אשר נלוו להליך הגירושים, כמקובל במקומותינו. הן לאור הלשון, והן לאור התכלית, צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי יש לראות בכך סוף פסוק הן לתביעות רכושיות של עו"ד מרום שמש כלפי גרושתו, והן לתביעות רכושיות של עו"ד מרום שמש כלפי בני משפחתה, ובכלל זה כל דרישה של עו"ד מרום שמש ביחס למניות שרכש חותנו עבור בני הזוג מרום שמש לפני עשרים שנה.

ויובהר, ככל שהמניות האמורות היו מוחזקות בחשבון השייך לגב' מרום שמש, פשיטא כי הסכם הפשרה היה מונע כל תביעה מצד עו"ד מרום שמש ביחס אליהן. בענייננו המניות מוחזקות בנאמנות על ידי אביה, ואולם בכך אין כדי לשנות דבר, במיוחד בשים לב ללשונו הרחבה של הסכם הפשרה, המבהירה כי ויתור הזכויות בין בני הזוג המתגרשים חל לא רק ביניהם, אלא גם כלפי בני משפחתם. זאת ועוד, עו"ד מרום שמש היה מודע, לפי דבריו, לנושא המניות בעת עריכת הסכם הפשרה. ממילא, ככל שסבר כי דינן של המניות צריך להיות שונה מדינו של כל רכוש אחר שנצבר במהלך חיי הנישואין שהגיעו לסיומם, עליו היה מוטל הנטל להעלות עניין זה לפני בית המשפט שהסדיר את התביעות הרכושיות בין בני הזוג. עו"ד מרום שמש לא עשה כן, ועל כך באפשרותו לבוא בטענות רק לעצמו.

כאמור, המערער טען כי הוא זה שדרש את הוספת סעיף 5 להסכם הפשרה, וזאת במטרה להגן על עצמו מפני תביעות בני משפחתה של גרושתו, ולא על מנת לחסום תביעות מטעמו. ואולם, אף אם נניח כי זו הייתה כוונת המערער בשעתו, וכי הסעיף האמור נוסף על פי דרישתו, הרי שאין בכך כדי לשנות את הפרשנות שיש לתת לסעיף 5 להסכם הפשרה. כידוע, בהליך פרשנות החוזה, לכוונתו הסובייקטיבית הנסתרת של הנסח, אשר הצד השני אינו מודע ואינו צריך להיות מודע לה, אין חשיבות. נהפוך הוא, "כלל גדול הוא בפירוש החוזים שהעיקר אינו כוונת הכותב והדברים שבליבו, אלא המילים בהן השתמש, ואיך ניתן היה לצד השני לחוזה לקרוא אותן מילים ולהבינן" (דברי השופט יצחק קיסטר בע"א 480/65 הדרי נ' מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, פ"ד כ(2) 82, 84 (1966); לדיון ראו אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החוזה 413-407 (התשס"א)).

המערער סבור כי נגרם לו עוול דיוני, שכן הטענה עליה ביסס בית המשפט קמא את דחיית התביעה, לפיה הסכם הפשרה הוא חוזה לטובת צד ג', הכולל ויתור הפועל גם ביחסיו של המערער כלפי מר מרום, לא נטענה בכתב ההגנה. בטענה זו אין ממש. הטענה כי הסכם הפשרה חוסם את תביעות לא רק כלפי גב' מרום שמש, אלא גם כלפי בני משפחתה, וביניהם אביה, מר מרום, הועלתה כבר בפתח כתב ההגנה, ובפירוט רב. המלבוש המשפטי של טענה זו הוא שהסכם הפשרה הינו חוזה לטובת צד ג'. מכאן, שכל שעשה בית המשפט הוא "לתרגם" למינוח המשפטי המדויק, את הטענה שנטענה כדבעי בכתב ההגנה.

גם בטענות המערער ביחס לפרשנות שיש לתת לתכתובת הדואר האלקטרוני בין הצדדים לא מצאנו ממש. כל שציין מר מרום בהודעה ששלח ביום 24.6.2014 הוא "כאשר תעמוד בחובותיך אלינו נוכל להתיחס לבקשתך...", ומכאן לא ניתן להסיק כי הודה או הכיר בדרישת המערער ביחס למניות.

סוף דבר, צדק בית המשפט קמא עת קבע כי סעיף 5 להסכם הפשרה מהווה ויתור גם על התביעה לקבלת המניות או שוויין. לפיכך דין הערעור להידחות.

המערער ישלם למשיב את הוצאות הערעור בסכום של 15,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

הפצת המידע השקרי-פייק ניוז והתרמית בניירות ערך

התרמית בניירות ערך

בשנת 1814 בוצעה אחת מתרמיות ניירות-הערך הראשונות בשוק ההון, ומהמפורסמות שבהן, כאשר דה-ברנגר לבוש במדי חייל בריטי והכריז קבל עם ועדה על ניצחונם של הבריטים במערכה מול נפוליאון, ומותו של נפוליאון בקרב. הכרזה זו הביאה לעליות בשערי אגרות החוב הממשלתיות של בריטניה, מה שאפשר לדה-ברנגר ושותפיו למכור אותן ברווח. דה-ברנגר ושותפיו הורשעו בעבירת קונספירציה, והעונש שנגזר עליהם כלל מאסר למשך 12 חודשים, כאשר בתקופה זו בכל יום בצהריים, הם ייכבלו לעמוד הקלון (Pillory) שמול הבורסה המלכותית למשך שעה אחת. כמו כן נגזר על הנאשמים קנס בסך 1,000 פאונד. בית המשפט האנגלי הבהיר כי העבירה מגולמת בהפצת המידע השקרי, מתוך כוונה להעלות את מחיר אגרות החוב, אף אם התוצאה לא הייתה מושגת. כפי שנכתב: "The conspiracy is, by false rumors to raise the price of the public funds and securities. That crime is committed in the act of conspiracy, concert, and combination, to effect the purpose, and the offence would have been completed even if it had not been pursued to its consequences" (The King v. De Berenger (1814) 105 Eng. Rep. 536, 550 (K.B.)). מאז ועד היום שוק ההון השתכלל והתפתח, אך הגרעין הקשה של מעשה התרמית בניירות ערך עודנו קיים, והשתכלל והתפתח אף הוא. כמובן הדין לא עצר מלכת, וקבע אמות מידה להתמודדות עם התופעה של השפעה בדרכי תרמית על השער, והנעה במצג שווא לרכוש או למכור נייר ערך. המיקוד הוא במקרה שלפנינו, העוסק במשקיעים ושערים, הנעתם ותנודתם.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

עו"ד נועם קוריס – זהירות שכ"ט לפי הצלחה !

עו"ד נועם קוריס –  זהירות שכ"ט לפי הצלחה !

סיפרתי כאן באתר על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחום חדלות הפרעון, הוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיות, חוק הספאם, דיני ביטוח, יואל חסון, וקיזוז מע"מ אבל היום אני רוצה לספר לכם על חוויה אחרת לגמרי, שקשורה דווקא לקולגה

היום אני רוצה לספר לכם על נתון קטן, שלדעתי רוב הציבור לא מכיר ושאני מאחל לציבור להכיר כאן מראש ועכשיו, או לא להכיר כלל...

ע' הנו אזרח ישראלי שהועסק מספר שנים בחברה מסויימת אשר לא שילמה לו את שכרו והחוב הלך ותפח.

מאחר והיה מדובר בשכר גבוה ובעוד זכויות שונות נלוות שלא שולמו לע' במשך מספר שנים, פנה ע' לעורך דין העוסק בתחום דיני העבודה וחתם עם עורך הדין על הסכם שכר טרחה "לפי הצלחה".

כאן המקום לומר, שהסכמי שכר טרחה "לפי הצלחה" מקובלים מאוד בתחומים שונים של מקצוע עריכת הדין, למשל בדיני עבודה כאשר במקרים רבים לעובד שלא שולם לו שכרו, אין די כסף לשלם את שכר טרחת עורכי הדין ועל כן נקבע מנגנון "לפי הצלחה", בהתאם לתביעת העובד.

כך למשל, אם נקבע שכר טרחת עורכי דין של 20% + מע"מ לפי הצלחה ומתקבל בסופו של תיק פסק דין על סכום של 500,000 ₪, על הלקוח לשלם לעורך הדין סך של 100,000 ₪ + מע"מ.

נשמע טוב ונוח לכולם ? אז זהו שלא... נראה לי מניסיוני, שכאשר לקוח דוגמאת ע' חותם עם עורך דין על הסכם שכר טרחה לפי הצלחה, הוא בעצם מתכוון שאין לו כסף לשלם לעורך הדין עכשיו ולאחר שהנתבע ישלם את פסק הדין ורק אז, יוכל הלקוח לשלם את שכר טרחת עורכי הדין.

מנגד עורך הדין הנסמך על כללי לשכת עורכי הדין יסביר, שתפקידו של עורך הדין הינו "להביא פסק דין" בתחום מומחיותו ולא לגבות את פסק הדין, שכן לשם כך יש משרדי עורכי דין העוסקים בגבייה ובהוצאה לפועל.

כך קרה לע', וכך קורה לא פעם, בית המשפט פסק לטובת ע' פסק דין של למעלה ממיליון ₪, בתוספת ריביות בגין הלנת שכר ועוד הוצאות מרובות אחרות, אך בינתיים החברה שהעסיקה את ע' חדלה מלפעול והפסיקה לשלם את חובותיה, שכן לא נותרו לה משאבים לשלם את חובותיה, לרבות את פסק הדין כאמור.

אז מה נשאר לנו? עורך הדין מנופף בהצלחתו בבית המשפט ודורש מע' את שכר טרחתו שהנה נגזרת באחוזים מפסק הדין – ולשיטתו בצדק.

ע' לא קיבל לידיו שקל אחד ממה שהיה מגיע לו, ואת פסק הדין נגד החברה סביר להניח שלעולם לא יוכל לגבות ומנגד הוא עומד עתה בפני תביעה לתשלום שכר טרחה.

זהירות הצלחה כבר אמרתי. היזהרו לכם...

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, חובות, הצלחה, זהירות

נועם קוריס עורכי דין ומגשרים