יום חמישי, 13 בדצמבר 2018

קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים


קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים
נגד המבקש שהנו עו"ד במחוז הדרום הוגש כתב קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז דרום (להלן: בית הדין המשמעתי המחוזי), המייחס לו עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, פגיעה בכבוד המקצוע, וקבלת שכר טרחה שלא בכסף. על פי הנטען בכתב הקובלנה, בחודש פברואר בשנת 2009, חתם המבקש אשר ייצג את המתלוננים – אישה וגבר (להלן: המתלוננים, המתלוננת) – בהליכים שונים, על הסכם שכר טרחה עם המתלוננת, אשר במסגרתו התחייבה האחרונה להעביר את הרכב שבבעלותה למבקש, לצורך מכירתו והעברת התמורה שתתקבל למבקש כשכר טרחתו. עוד נטען כי לאחר שהמבקש קיבל את הרכב לרשותו, הוא עשה בו שימוש בעצמו או על ידי אחרים, תוך שהוא עובר עבירות תנועה וחנייה, וכי למרות שנדרש לעשות זאת – הוא לא שילם את הקנסות ואת החובות שהוטלו בגין העבירות שעבר, וסירב להחזיר את הרכב למתלוננים.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com


בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) מיום 21.10.2018 בעב"י 63188-02-18, אשר קיבל בחלקו ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 10.1.2018 בבד"א 48/17, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מיום 14.7.2016 ומיום 22.1.2017 בהתאמה, בבד"מ 26/13. לצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ובקשות נוספות.

ביום 14.7.2016 הורשע המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה. בהכרעת דינו, קבע בין היתר בית הדין המחוזי כי יש לתת אמון מלא בעדות המתלוננים לפיה הרכב היה בבעלות המבקש ובשימושו, וכי בכך עבר המבקש על כלל 9(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, האוסר על עורך דין לקבל שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. כן נקבע כי גם אם בשלב הראשון הייתה הסכמה כי המבקש ישמש מעין שלוח לצורך מכירת הרכב, הרי שנוכח התקופה הממושכת בה הרכב הוחזק אצל המבקש, כשהוא מודע לשעבוד שרובץ עליו ומונע את מכירתו, נשללת טענתו לפיה הוא קיבל את הרכב לצורך מכירתו. כן נקבע כי התנהלותו של המבקש ביחסיו עם המתלוננים, מבססת עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע ערכית הדין, וכן פגיעה בכבוד המקצוע. כמו כן, הוער כי בית הדין המחוזי ראה בחומרה יתרה את התעלמות המבקש מפסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 1.7.2013 אשר חייב אותו להשיב את הרכב לאלתר לידי בא-כוח המתלוננים (להלן: פסק דינו של בית משפט השלום). 

ביום 22.1.2017 גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על המבקש עונש השעיה בפועל לתקופה של 3 חודשים, השעיה מותנת, וכן הוצאות לטובת לשכת עורכי הדין. מחד גיסא, ניתן משקל בגזר הדין בין היתר לחומרת העבירות, לעברו המשמעתי של המבקש ולכך שאין עסקינן במעידה חד פעמית של המבקש; ומאידך גיסא, ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש, לכך שהעבירות בוצעו לפני זמן רב בעת שעברו המשמעתי של המבקש היה נקי, ולנסיבות ביצוע העבירות.

המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: בית הדין המשמעתי הארצי).

בית הדין המשמעתי הארצי דחה פה אחד את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, ודחה ברוב דעות את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע כי היא נומקה היטב תוך ניתוח הראיות שבאו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי ותוך התייחסות יסודית לכלל הטענות שנטענו. לפיכך, נקבע כי אין עסקינן באחד מן המקרים החריגים בהם עשויה לקום הצדקה להתערבות בממצאים עובדתיים. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי העונש שהוטל על המבקש אינו מופרז בנסיבות העניין ובמיוחד לנוכח התנהלותו של המבקש לאורך זמן, אשר התבטאה בהתעלמותו מפסק דינו של בית משפט השלום ובהתנערותו לתקופה ממושכת מחיובי הקנסות שריחפו מעל ראשה של המתלוננת. יוער כי דעת המיעוט סברה כי יש מקום להמיר את עונש ההשעיה בפועל בהחמרה של העונש המותנה, וזאת בין היתר לנוכח התנהלותם של המתלוננים אשר אינה נקיה מספקות, לנוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, לנוכח חלוף הזמן מיום תחילת ביצוע העבירות, וכן לנוכח העובדה כי המקרה הנוכחי קדם מבחינה כרונולוגית לעבירות האחרות שבהן הורשע המבקש.

המבקש ערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, וקיבל בחלקו את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע בין היתר כי אין בידי המבקש טענה של ממש העשויה להצדיק התערבות בעבירות בהן הורשע. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי יש מקום למיתון מסוים בעונשו של המבקש, הואיל וגזר הדין שניתן בבית הדין המשמעתי המחוזי התבסס, כעניין שאינו צדדי, על נושא אי ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום על ידי המבקש, החורג מן הנטען בכתב הקובלנה, בעוד שקיים ספק האם ניתנה למבקש הזדמנות הולמת להתגונן מפני טענה זו. אי לכך, נקבע כי יש להפחית מעונש ההשעיה בפועל שהושת על המבקש, כך שהוא יועמד על תקופה של 2 חודשים.

מכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון, בה בין היתר שב וטוען המבקש נגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין המחוזי, ונגד חומרת העונש שהוטל עליו.

לאחר העיון בבקשה הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכים משמעתיים של לשכת עורכי הדין מגיעות לבית משפט זה לאחר שנבחנו לפני שלוש ערכאות ("גלגול רביעי"). בהתאם, רשות ערעור במקרים מעין אלה ניתנת במשורה, בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה הידועה, כדבריו של השופט רובינשטיין בבר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פסקה ז (10.5.2009). בענייננו, ברי כי לא מתעוררת כל שאלה כאמור ומכאן שדין הבקשה להידחות לפי החלטת בית המשפט העליון כאמור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום רביעי, 3 באוקטובר 2018

עו"ד נועם קוריס- ויתר על מניות Lenovo ועכשיו תבע


עו"ד נועם קוריס- ויתר על מניות Lenovo ועכשיו תבע
בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לסלק על הסף תביעה שהוגשה על ידי עו"ד מרום כנגד אביה של גרושתו, בטענה שהאחרון צריך להשיב לייו מניות של חברת לנובה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


ביום 30.1.2017 הורה השופט בנימין ארנון, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, על סילוקה על הסף של התובענה שהגיש המערער, עו"ד דב מרום שמש (להלן: "עו"ד מרום שמש") נגד חותנו לשעבר (דהיינו, אבי גרושתו), מר חזי (יחזקאל) מרום (להלן: "מר מרום").

עניינה של התביעה שסולקה הוא מניות של חברת Lenovo Group Ltd. (להלן: "המניות"), אשר לטענת עו"ד מרום שמש רכש מר מרום בעבורו בשנת 1999 תמורת 5,000 דולר שמסר לו. הסעדים שהתבקשו היו צו המורה למר מרום למסור את המניות או שוויין, לרבות רווחים, הכנסות, דיבידנדים וכל זכות אחרת שצמחה מהמניות.

עוד נועם קוריס

עילת הסילוק על הסף היא ויתורו של עו"ד מרום שמש על עילת התביעה נגד מר מרום. הוויתור האמור מצוי במסגרת הסכם הפשרה שנערך בין עו"ד מרום שמש לבין גרושתו (בתו של מר מרום), גב' חגית מרום שמש (להלן: "גב' מרום שמש"), ביום 11.6.2016, והעוסק בהסדרת ענייניהם הממוניים בעקבות גירושיהם (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם פשרה זו הושג במהלך דיון לפני בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (השופטים משה סובל – אב"ד, תמר בזק רפפורט ודוד מינץ), במסגרת עמ"ש 33588-10-12, והוא מפורט בפרוטוקול הדיון.

וזו לשון סעיף 5 בהסכם הפשרה, שעל בסיסו סולקה התביעה:

"מבלי לגרוע מהאמור ובנוסף לו, ולסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים מכל מין וסוג שהוא, לרבות בקשר לצדדי ג' ולבני משפחה של הצדדים, ולרבות עניין דמי השימוש בבית, מזונות עבר, חוב מזונות בתיק הוצל"פ וחובות בגין בית הצדדים, הוסכם כדלקמן:..."
          
למען שלמות התמונה נצטט גם את סעיף 8 להסכם הפשרה הקובע כדלהלן:

"בכך מחוסלים באופן סופי ומוחלט כל הסכסוכים והתביעות ההדדיות שבין הצדדים, ובכלל זה, כל זכות או חובה או נכס הרשומים על שם אחד הצדדים יישארו שלו".


בית המשפט קמא סבר כי הסכם הפשרה, לאור לשונו של סעיף 5 האמור, מהווה ויתור על תביעות הן בין בני הזוג המתגרשים והן כלפי בני משפחותיהם, ובכללם מר מרום. מבחינה משפטית הבהיר בית המשפט כי מדובר בחוזה לטובת צד ג', המקנה למר מרום את ההגנה המשפטית מפני האפשרות שייתבע על ידי עו"ד מרום שמש. כן הבהיר בית המשפט קמא כי אין ממש בניסיונותיו של עו"ד מרום שמש ללמוד מתכתובת הדואר האלקטרוני בינו לבין מר מרום, כי היה מובן לשני הצדדים כי זכותו של עו"ד מרום שמש למניות נשמרת לו.

עו"ד מרום שמש לא השתכנע מנימוקיו של בית המשפט קמא. לשיטתו לא היה מקום לקבוע כי הסכם הפשרה הוא חוזה לטובת צד ג', שכן העניין לא נטען בכתב ההגנה, ומאחר שלשיטתו לא לכך כיוונו הצדדים כשעשו את הסכם הפשרה. לדבריו, סעיף 5 להסכם הפשרה הוסף דווקא לבקשתו, על מנת שלא ייתבע על ידי בני משפחתה של גרושתו להשיב הלוואות שניתנו לבני הזוג בעבר, ואין לראות בו בשום פנים הסדר המיועד להקנות הגנה לחתנו לשעבר. זאת ועוד, עו"ד מרום שמש הבהיר כי לא שכח חס וחלילה מעניין המניות במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרתו גובש ונוסח הסכם הפשרה, אלא נמנע בכוונת מכוון מלכלול התייחסות אליהן בהסכם הפשרה.

דינו של ערעור זה להידחות. לשונו של הסכם הפשרה ברורה, וכך גם תכליתו. הלשון מורה כי ההסכם מסיים בדרכי נועם את המחלוקות הכספיות והרכושיות בין בני הזוג, כאשר בכפוף למוסדר בו במפורש, כל צד יפנה לדרכו עם הרכוש שברשותו, תוך שהצד האחר מוותר על כל טענה העומדת לו, "לרבות בקשר לצדדי ג' ולבני משפחה של הצדדים". התכלית הברורה היא להביא סוף לסכסוכים הכספיים והרכושיים אשר נלוו להליך הגירושים, כמקובל במקומותינו. הן לאור הלשון, והן לאור התכלית, צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי יש לראות בכך סוף פסוק הן לתביעות רכושיות של עו"ד מרום שמש כלפי גרושתו, והן לתביעות רכושיות של עו"ד מרום שמש כלפי בני משפחתה, ובכלל זה כל דרישה של עו"ד מרום שמש ביחס למניות שרכש חותנו עבור בני הזוג מרום שמש לפני עשרים שנה.

ויובהר, ככל שהמניות האמורות היו מוחזקות בחשבון השייך לגב' מרום שמש, פשיטא כי הסכם הפשרה היה מונע כל תביעה מצד עו"ד מרום שמש ביחס אליהן. בענייננו המניות מוחזקות בנאמנות על ידי אביה, ואולם בכך אין כדי לשנות דבר, במיוחד בשים לב ללשונו הרחבה של הסכם הפשרה, המבהירה כי ויתור הזכויות בין בני הזוג המתגרשים חל לא רק ביניהם, אלא גם כלפי בני משפחתם. זאת ועוד, עו"ד מרום שמש היה מודע, לפי דבריו, לנושא המניות בעת עריכת הסכם הפשרה. ממילא, ככל שסבר כי דינן של המניות צריך להיות שונה מדינו של כל רכוש אחר שנצבר במהלך חיי הנישואין שהגיעו לסיומם, עליו היה מוטל הנטל להעלות עניין זה לפני בית המשפט שהסדיר את התביעות הרכושיות בין בני הזוג. עו"ד מרום שמש לא עשה כן, ועל כך באפשרותו לבוא בטענות רק לעצמו.

כאמור, המערער טען כי הוא זה שדרש את הוספת סעיף 5 להסכם הפשרה, וזאת במטרה להגן על עצמו מפני תביעות בני משפחתה של גרושתו, ולא על מנת לחסום תביעות מטעמו. ואולם, אף אם נניח כי זו הייתה כוונת המערער בשעתו, וכי הסעיף האמור נוסף על פי דרישתו, הרי שאין בכך כדי לשנות את הפרשנות שיש לתת לסעיף 5 להסכם הפשרה. כידוע, בהליך פרשנות החוזה, לכוונתו הסובייקטיבית הנסתרת של הנסח, אשר הצד השני אינו מודע ואינו צריך להיות מודע לה, אין חשיבות. נהפוך הוא, "כלל גדול הוא בפירוש החוזים שהעיקר אינו כוונת הכותב והדברים שבליבו, אלא המילים בהן השתמש, ואיך ניתן היה לצד השני לחוזה לקרוא אותן מילים ולהבינן" (דברי השופט יצחק קיסטר בע"א 480/65 הדרי נ' מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, פ"ד כ(2) 82, 84 (1966); לדיון ראו אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החוזה 413-407 (התשס"א)).

המערער סבור כי נגרם לו עוול דיוני, שכן הטענה עליה ביסס בית המשפט קמא את דחיית התביעה, לפיה הסכם הפשרה הוא חוזה לטובת צד ג', הכולל ויתור הפועל גם ביחסיו של המערער כלפי מר מרום, לא נטענה בכתב ההגנה. בטענה זו אין ממש. הטענה כי הסכם הפשרה חוסם את תביעות לא רק כלפי גב' מרום שמש, אלא גם כלפי בני משפחתה, וביניהם אביה, מר מרום, הועלתה כבר בפתח כתב ההגנה, ובפירוט רב. המלבוש המשפטי של טענה זו הוא שהסכם הפשרה הינו חוזה לטובת צד ג'. מכאן, שכל שעשה בית המשפט הוא "לתרגם" למינוח המשפטי המדויק, את הטענה שנטענה כדבעי בכתב ההגנה.

גם בטענות המערער ביחס לפרשנות שיש לתת לתכתובת הדואר האלקטרוני בין הצדדים לא מצאנו ממש. כל שציין מר מרום בהודעה ששלח ביום 24.6.2014 הוא "כאשר תעמוד בחובותיך אלינו נוכל להתיחס לבקשתך...", ומכאן לא ניתן להסיק כי הודה או הכיר בדרישת המערער ביחס למניות.

סוף דבר, צדק בית המשפט קמא עת קבע כי סעיף 5 להסכם הפשרה מהווה ויתור גם על התביעה לקבלת המניות או שוויין. לפיכך דין הערעור להידחות.

המערער ישלם למשיב את הוצאות הערעור בסכום של 15,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 18 בספטמבר 2018

הפצת המידע השקרי-פייק ניוז והתרמית בניירות ערך

התרמית בניירות ערך
בשנת 1814 בוצעה אחת מתרמיות ניירות-הערך הראשונות בשוק ההון, ומהמפורסמות שבהן, כאשר דה-ברנגר לבוש במדי חייל בריטי והכריז קבל עם ועדה על ניצחונם של הבריטים במערכה מול נפוליאון, ומותו של נפוליאון בקרב. הכרזה זו הביאה לעליות בשערי אגרות החוב הממשלתיות של בריטניה, מה שאפשר לדה-ברנגר ושותפיו למכור אותן ברווח. דה-ברנגר ושותפיו הורשעו בעבירת קונספירציה, והעונש שנגזר עליהם כלל מאסר למשך 12 חודשים, כאשר בתקופה זו בכל יום בצהריים, הם ייכבלו לעמוד הקלון (Pillory) שמול הבורסה המלכותית למשך שעה אחת. כמו כן נגזר על הנאשמים קנס בסך 1,000 פאונד. בית המשפט האנגלי הבהיר כי העבירה מגולמת בהפצת המידע השקרי, מתוך כוונה להעלות את מחיר אגרות החוב, אף אם התוצאה לא הייתה מושגת. כפי שנכתב: "The conspiracy is, by false rumors to raise the price of the public funds and securities. That crime is committed in the act of conspiracy, concert, and combination, to effect the purpose, and the offence would have been completed even if it had not been pursued to its consequences" (The King v. De Berenger (1814) 105 Eng. Rep. 536, 550 (K.B.)). מאז ועד היום שוק ההון השתכלל והתפתח, אך הגרעין הקשה של מעשה התרמית בניירות ערך עודנו קיים, והשתכלל והתפתח אף הוא. כמובן הדין לא עצר מלכת, וקבע אמות מידה להתמודדות עם התופעה של השפעה בדרכי תרמית על השער, והנעה במצג שווא לרכוש או למכור נייר ערך. המיקוד הוא במקרה שלפנינו, העוסק במשקיעים ושערים, הנעתם ותנודתם.


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

יום שני, 20 באוגוסט 2018

עו"ד נועם קוריס – זהירות שכ"ט לפי הצלחה !

עו"ד נועם קוריס –  זהירות שכ"ט לפי הצלחה !

סיפרתי כאן באתר על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחום חדלות הפרעוןהוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיותחוק הספאםדיני ביטוחיואל חסון, וקיזוז מע"מ אבל היום אני רוצה לספר לכם על חוויה אחרת לגמרי, שקשורה דווקא לקולגה

היום אני רוצה לספר לכם על נתון קטן, שלדעתי רוב הציבור לא מכיר ושאני מאחל לציבור להכיר כאן מראש ועכשיו, או לא להכיר כלל...

ע' הנו אזרח ישראלי שהועסק מספר שנים בחברה מסויימת אשר לא שילמה לו את שכרו והחוב הלך ותפח.

מאחר והיה מדובר בשכר גבוה ובעוד זכויות שונות נלוות שלא שולמו לע' במשך מספר שנים, פנה ע' לעורך דין העוסק בתחום דיני העבודה וחתם עם עורך הדין על הסכם שכר טרחה "לפי הצלחה".

כאן המקום לומר, שהסכמי שכר טרחה "לפי הצלחה" מקובלים מאוד בתחומים שונים של מקצוע עריכת הדין, למשל בדיני עבודה כאשר במקרים רבים לעובד שלא שולם לו שכרו, אין די כסף לשלם את שכר טרחת עורכי הדין ועל כן נקבע מנגנון "לפי הצלחה", בהתאם לתביעת העובד.

כך למשל, אם נקבע שכר טרחת עורכי דין של 20% + מע"מ לפי הצלחה ומתקבל בסופו של תיק פסק דין על סכום של 500,000 ₪, על הלקוח לשלם לעורך הדין סך של 100,000 ₪ + מע"מ.

נשמע טוב ונוח לכולם ? אז זהו שלא... נראה לי מניסיוני, שכאשר לקוח דוגמאת ע' חותם עם עורך דין על הסכם שכר טרחה לפי הצלחה, הוא בעצם מתכוון שאין לו כסף לשלם לעורך הדין עכשיו ולאחר שהנתבע ישלם את פסק הדין ורק אז, יוכל הלקוח לשלם את שכר טרחת עורכי הדין.

מנגד עורך הדין הנסמך על כללי לשכת עורכי הדין יסביר, שתפקידו של עורך הדין הינו "להביא פסק דין" בתחום מומחיותו ולא לגבות את פסק הדין, שכן לשם כך יש משרדי עורכי דין העוסקים בגבייה ובהוצאה לפועל.

כך קרה לע', וכך קורה לא פעם, בית המשפט פסק לטובת ע' פסק דין של למעלה ממיליון ₪, בתוספת ריביות בגין הלנת שכר ועוד הוצאות מרובות אחרות, אך בינתיים החברה שהעסיקה את ע' חדלה מלפעול והפסיקה לשלם את חובותיה, שכן לא נותרו לה משאבים לשלם את חובותיה, לרבות את פסק הדין כאמור.

אז מה נשאר לנו? עורך הדין מנופף בהצלחתו בבית המשפט ודורש מע' את שכר טרחתו שהנה נגזרת באחוזים מפסק הדין – ולשיטתו בצדק.

ע' לא קיבל לידיו שקל אחד ממה שהיה מגיע לו, ואת פסק הדין נגד החברה סביר להניח שלעולם לא יוכל לגבות ומנגד הוא עומד עתה בפני תביעה לתשלום שכר טרחה.

זהירות הצלחה כבר אמרתי. היזהרו לכם...


עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004


תגיות:

עו"ד נועם קוריס, חובות, הצלחה, זהירות



נועם קוריס עורכי דין
נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

יום שישי, 27 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות


עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות
דיון שהחל בהסכמת הצדדים בדלתיים סגורות ומבלי שפרטיו נחשפו לציבור הפך לדיון פתוח לציבור לפי בקשה שהגיש התובע לחשוף את פרטי הסכסוך בתיק. טענות הנתבע שכל מטרת התביעה היא עצם פירסומה לא סיוע לחריגה מעקרון פומביות הדיון וגם לאחר שבית המשפט העליון נדרש לסוגיה הוחלט להשאיר את התיק גלוי לציבור.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון דן לאחרונה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' קלמן ברום) בת"א 63068-07-17 מיום 11.4.2018, בה הוחלט כי ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי יִדוֹן בפומבי.

המשיבה (להלן: צ'רלטון) הגישה תביעה נגד המבקשים (להלן: זלצמן), המבוססת בעיקרה על טענה להפרת זכויות יוצרים של זכויות שידור. ביום 4.9.2017, במהלך דיון שהתקיים במעמד הצדדים בקשר לסעדים זמניים, הסכימו הצדדים באופן זמני על כך שהתיק יתנהל באופן חסוי. לאחר זמן הגישה צ'רלטון בקשה לבית המשפט המחוזי להסרת החיסיון והפיכת התיק לגלוי לציבור. נטען כי עקרון פומביות הדיון מחייב לדון בתיק בפומבי, ואין הצדקה בנדון דידן לחרוג מכך. מנגד, טענו זלצמן כי מטרת הבקשה היא להפעיל עליהם לחץ ולהבאיש את ריחם, כי סיכויי התביעה נמוכים מאד, וכי מתן פומבי לדיון יפגע בפרטיותם באורח קשה. עוד צוין כי בקשתה שלצ'רלטון לא לוותה בתצהיר.
עו"ד נועם קוריס- עוד ניצחון לעקרון הפומביות

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתה של צ'רלטון וקבע כי אין הצדקה בנימוקיהם שלזלצמן לסטות מעקרון פומביות הדיון, ומכאן בקשת רשות הערעור. בבקשה הודגש כי צ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, ודי בכך כדי לחרוץ את גורלה לשבט; כי בית המשפט התעלם מכך שסיכויי התביעה קלושים, וכן מכך שהפגיעה בפרטיותם של זלצמן, בשלומם ובשלום ילדיהם, צריכה לגבור על עקרון פומביות הדיון.

בית המשפט העליון עיין בבקשה על נספחיה ושקל את נימוקיה, והגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות. נקודת המוצא לדיון היא זו הקבועה בסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו "בית משפט ידון בפומבי"זלצמן הם אלו המבקשים לחרוג מנקודת מוצא זו, ועליהם מוטל הנטל לשכנע כי הדבר מוצדק. אכן, מכיוון שהצדדים הסכימו באופן זמני על חסיון ההליך, הייתה זו צ'רלטון שהגישה את הבקשה להסרת החיסיון; אולם באופן מהותי זלצמן הם אלו אשר מבקשים להורות על חיסיון ההליך, ועליהם מוטל הנטל. בית המשפט המחוזי לא קיבל את נימוקיהם, והורה להסיר את החיסיון.

בית המשפט העליון קבע, שכדין הורה בית המשפט המחוזי כפי שהורה.

ראשית, על פני הדברים, דומה שהדרך הראויה לתקיפת החלטת בית המשפט המחוזי הייתה באמצעות הגשת ערעור בתוך שבעה ימים ממתן ההחלטה (ראו סעיף 70ד לחוק בתי המשפט), ואילו הבקשה דנן הוגשה קרוב לחודש-ימים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט; יתכן שדי היה בכך על מנת לדחות את הבקשה (השוו רע"א 482/13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פסקה 6 (23.4.2013) (להלן: עניין פלונית)). מכל מקום, מכיוון שלגוף העניין אין הצדקה לקבל את הבקשה, אין צורך להכריע בכך.

כאמור, הנטל להראות כי מתקיים חריג לעקרון פומביות הדיון מוטל על זלצמן. ניתן לראות בבקשתה של צ'רלטון להסרת החיסיון הארעי שניתן בהסכמה, כהודעה על הפסקת הסכמתה הזמנית; ממילא עובר הנטל לזלצמן לנמק מדוע יש להטיל חיסיון על ההליך. נקודה זו מלמדת כי אין משמעות של ממש לכך שצ'רלטון לא צרפו תצהיר לבקשתם, שעה שהנימוקים שבפי זלצמן להטלת החיסיון אינם מצדיקים לעשות כן. בלאו הכי, עמדתה של צ'רלטון אינה מבוססת בעיקרה על עובדות כלשהן אלא על נימוק משפטי, שלפיו אין הצדקה לסטות מעקרון פומביות הדיון; בכגון דא לא היה צורך בתצהיר, ולא היתה מניעה לבית המשפט המחוזי לדון בבקשה ולהכריע בה  (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 11 (29.3.2018)).

מכאן לגופו של עניין. עקרון פומביות הדיון הוא עיקרון חוקתי המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ואשר נחשב ל"אחד העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו"(ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 (1991)). נקודת האיזון בינו לבין הזכות לפרטיות – גם היא זכות חוקתית כבדת משקל – נקבעה על-ידי המחוקק כך ש"עקרון פומביות הדיון נסוג מפני הזכות לפרטיות רק מקום בו הפגיעה בזכות זו היא חמורה" (עניין פלונית, פסקה 9, על-פי לשון סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט; ההדגשה במקור). בכל הכבוד, טענתם של זלצמן לפיה ההליך הוא בעל סיכויים קלושים, וכי חשיפתן של הטענות המועלות כלפיהם בהליך תפגע בהם – אינה מבססת פגיעה חמורה בזכות לפרטיות, יתר על מה שנפגעת פרטיותו של כל אדם הנתבע בהליך אזרחי. הטענות שהעלו זלצמן בבית המשפט המחוזי, שלפיהן "עצם מתן פומביות להליך יסכן את שלום משפחתם במיוחד במקום בו מייחסים להם פעילות עבריינית... יקשה עליהם בחייהם הפרטיים על כל צעד ושעל... עצם תיוגם כאנשים העוסקים בפעילות פירטית מסכנת את שלומם ובטחונם של הנתבעים וילדיהם" – נטענו בעלמא, וממילא אין די בהם על מנת להצדיק סטייה מעקרון פומביות הדיון.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 3 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס – מאמרים וכתבות עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס –  מאמרים וכתבות עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס


עו"ד נועם קוריס – על הצלחה, טעויות ופאבלו פיקאסו

עו"ד נועם קוריס: על משמורת משותפת והרגשת שליחות של עורך דין

עו"ד נועם קוריס: על דונלד טראמפ, בנייה ושגרירות בירושלים

על איזה פרטיות אתם מדברים? // עו"ד נועם קוריס
הסרת תוצאות מגוגל וקודים חברתיים

News1 | על הימורים ופשיטת משטרה

חוק התקשורת להגנת ציבור הגולשים

עו"ד נועם קוריס כתבה באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה

עו”ד נועם קוריס: על מידע מחברות התקשורת ותביעות ייצוגיות בנושא

עו"ד נועם קוריס – על מדונה והסרת תוצאות מהחיפוש של גוגל

עו"ד נועם קוריס- מה עושים מול תביעה ייצוגית במיליונים ?

עו"ד נועם קוריס על ההיסטוריה המשפטית של חוק הספאם -דואר זבל

עו"ד נועם קוריס – על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס על הגנה בתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי ותשעה מיליארד דולר

עו"ד נועם קוריס - על חדלות פירעון ותביעות חוב

עו"ד נועם קוריס – שיימינג, סנאפצ'ט ופייק ניוז

עו"ד נועם קוריס – על קיימות, כסף קל, ותום לב משפטי

עו"ד נועם קוריס – על ברבורים שחורים וכלכלן לבנוני

עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס כותב על הזהירות בעסקאות נדל"ן

עו"ד נועם קוריס – על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, וטרור


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט


עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק 

יום שישי, 15 ביוני 2018

עו"ד נועם קוריס – על יעוץ משפטי, הימורים ומשטרת ישראל

עו"ד נועם קוריס –  על יעוץ משפטי, הימורים ומשטרת ישראל

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:
 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו  מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."
אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם