יום רביעי, 17 באוגוסט 2022

בוטלה הגבלה על משמורת האם למרות תלונות על הטרדה מינית


בוטלה הגבלה על משמורת האם למרות תלונות על הטרדה מינית
בית משפט העליון הכריע בימים אלה בעתירה שעניינה בפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי חיפה בתיק 1046235/3 מיום 31.3.2019 המורה על המשך הסדרי הראייה בעניינה של בתו הקטינה של העותר (להלן: הקטינה), כך שיכללו לינה בבית משיבה 3 (להלן: האם). ערעור שהגיש העותר לפני בית הדין הרבני הגדול, תלוי ועומד, ודיון בו נקבע ליום 2.12.2019. בקשה דחופה שהגיש העותר לפני בית הדין הרבני הגדול ליתן הוראות בעניינה של הקטינה טרם ההכרעה בערעור – נדחתה בהחלטה מיום 15.7.2019 כאשר נקבע כי טענות הצדדים ייבחנו במועד הדיון.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

העותר טען כי בית הדין הרבני האזורי ביטל בהחלטתו מגבלה שהייתה בתוקף עד לאותו מועד, האוסרת על האם להותיר בגפה את הקטינה עם אחיה למחצה אשר נטען כי פגע בה מינית. ביטול מגבלה זו, כך נטען, מותיר את הילדה חשופה לפגיעות קשות. על כן התבקש בית משפט זה להורות על המשך ההגבלה האמורה ומתן טיפול רגשי לקטינה, והכל עד למועד הדיון בערעור שהגיש העותר לפני בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט העליון קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. לא רק שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים (בג"ץ 613/19  פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (21.1.2019)), ואין בפי העותר אלא טענות ערעוריות במהותן, אלא שהעותר הקדים ופנה לבית משפט זה טרם מוצו ההליכים בבתי הדין הרבניים (וראו: בג"ץ 2617/18 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול (30.4.2018)). שעה שהערעור שהגיש לפני בית הדין הרבני הגדול תלוי ועומד, העתירה מוקדמת ואין כל מקום להידרש לה. על פני הדברים גם אין ממש בטענת העותר כי פסק הדין מיום 31.3.2019 ביטל "מגבלה" שניתנה ביום 16.5.2018, אשר במסגרתה הובהרה חובתה של האם "לשמור על הבת ... שתהיה מוגנת ובטוחה". האמור בפסק הדין עולה אפוא בקנה אחד עם החלטה זו.

משכך, העתירה נדחתה על הסף.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 20 בינואר 2022

טען כי הדת הבודהיסטית אליה הוא משתייך אוסרת עליו לעבור בדיקת אבהות

  בית המשפט העליון דחה אדם שטען כי הדת הבודהיסטית אליה הוא משתייך אוסרת עליו לעבור בדיקת אבהות

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד ונ' שילה) אשר ניתן ביום 6.12.2021 בעמ"ש 8754-06-21, ואשר בגדרו התקבל בחלקו ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופטת א' ארבל-אסל) אשר ניתנה ביום 3.6.2021 בתמ"ש 41485-08-19, ואשר הורתה על מאסרו המיידי של המבקש למשך עשרים יום לפי פקודת ביזיון בית משפט, לנוכח סירובו לעבור בדיקה לסיווג רקמות לצורך בירור אבהותו ביחס לקטין, בנה של המשיבה, בהתאם לצו שנתן בית המשפט לענייני משפחה ביום 9.3.2021. פסק הדין קמא קבע כי חלף המאסר, תתאם המשיבה מועד חדש לעריכתה של הבדיקה לסיווג רקמות, ואם לא יתייצב המבקש גם במועד זה, ישלם הוא קנס בגובה 10,000 ₪ בתוך עשרים-ואחד יום ממועד הבדיקה, ולא, תהא המשיבה רשאית לנקוט בהליכי ביזיון חדשים בבית המשפט לענייני משפחה.

פסק הדין קמא וכן הצו וההחלטות אשר ניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה נסמכים, בין היתר, על הוראות חיקוק מפורשות הקבועות בסעיפים 28ו ו-28ח(א) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000. המבקש סירב לקיים את הצו: תחילה, בהיאחזו בהשתייכותה הדתית של המשיבה – קרי: באינטרס לא לו – ולאחר מכן, בדתו שלו. בעניין האחרון, טען המבקש כי הדת הבודהיסטית אליה הוא משתייך אוסרת עליו לעבור בדיקת אבהות בשעה שזו נועדה להוכיח את אבהותו לילד בעודו נשוי לאשה שאינה אמו. בית המשפט המחוזי קבע כי טענה זאת של המבקש הועלתה על ידו באיחור וממילא לא הוכחה כדבעי. מדובר אפוא בקביעה עובדתית-פרטנית המוגבלת לדל"ת אמותיו של המקרה הספציפי אשר נדון – והוכרע כפי שהוכרע – על ידי הערכאות קמא.

פסק הדין קמא והחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה שאושרה בו – בכפוף להחלפת המאסר בקנס – אינם מעוררים אפוא שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

מטעמים אלה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור שהונחה לפניו על יסוד האמור בתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.