יום חמישי, 7 במאי 2020

תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?


תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?
מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי נותן אפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול במסגרת תביעה ייצוגית לתיקון עוולות שונות, ולהיות זכאי לתגמול של מיליוני שקלים, בעבור הנכונות לנהל תביעה ייצוגית לטובת ציבור רחב.
תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.

החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך .
בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
בתביעה שהוגשה נגד מפעל הפיס וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט לשני תובעים ייצוגיים לייצג קבוצה לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים מטרידים, בגדר תביעה שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.
אותם שני תובעים קיבלו מספר הודעות פרסומיות בלתי רצויות מגורמים שונים שפרסמו את הגרלות מפעל הפיס ועתה במידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא בתביעה, הם צפויים יחד עם עורכי דינם לזכות בפיצוי של עד כעשרה מיליון ₪.
בתביעה אחרת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר לאחרונה בית המשפט את התביעה שהוגשה כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום של 380 מיליון שקל. בתביעה נטען כי הראל אינה משלמת את כל התגמולים המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וככל והתביעה תתקבל במלואה, צפויים התובע ועורך דינו בתביעה לקבל עד 76 מיליון ₪ כתגמול וכשכר טרחת עורכי דין, למרות שהמבוטח שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה ממחדליה של הראל באופן אישי- רק באלפי שקלים בודדים.
בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.
במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.
באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.
מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.

בתחילת השנה גם, הוכנסה לחוק הוראה לפיה על התובע הייצוגי לשלם אגרת בית משפט שנעה בין חמשת אלפים ₪ ל חמש עשרה אלף ₪, וזאת בעיקר בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט בתביעות שגויות ורשלניות שמפריעות להתנהלות הנתבעים ולא מביאות תועלת לצרכנים.

כדאי לשים לב, שבכל תביעה משפטית בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ותשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע נגד התובע במקרה של דחיית התביעה. במקרה של תובענה ייצוגית סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד עלול  להיות עשרות אלפי שקלים: בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.  

לפעמים התובע הייצוגי מבקש  לסגת מהתביעה לאחר שעיין בתגובת הנתבע והבין שאין סיכוי כי יזכה בתביעתו. במקרה זה התובע מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה מבלי לפסוק הוצאות נגדו. לעתים הנתבע מסכים לבקשת התובע ואף מוותר על פסיקת הוצאות ושכ"ט


בינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לפני כשבועיים ניהול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע חברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כ-100 מיליון שקל, וזאת בגין גבייה לא חוקית של "הוצאות ניהול השקעה"

בית המשפט העליון גם המליץ בימים אלו לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר והתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם ולא קיבלו את ההנחה המובטחת.

אותה בקשת אישור תביעה ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים שמתנהלת עדיין בשם כל תושבי תל אביב קובעת שב-2012-2014 אזרחים ששילמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע בבנק ציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שלטענתם הבטיחה העירייה בפרסומים, אך הופתעו לגלות שלא קיבלו אותה בפועל.

כל תביעה ייצוגית שמוגשת בישראל גם נרשמת בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ונועד בכדי למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.
השבוע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים—יחסכו מתיירים שבאים לישראל החל מהשנה מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

כל אחד יכול להרים את הכפפה, לפנות לעורך דין מתאים ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום שלישי, 21 באפריל 2020

עו"ד נועם קוריס מסקר -> כל הזמן -> רשת קו עיתונות

"עסק קטן, אין חוב

ה לדווח"

אדם שלא ניהל ספרים בירושלים טען "הסבירו לי שבגלל שמדובר בעסק קטן אין חובה לדווח", תוצאות הביקורת של רשויות המס

העירייה עיקלה חשבון – בלי להודיע

שאלה: אני והשותף שלי לשעבר הגשנו תביעה כספית נגד ספק מסוים וזכינו בפסק דין שקובע שיש לשלם לנו ביחד ולחוד סכום כסף שהספק עד עכשיו מסרב לשלם. השותף שלי ואני נפרדנו בינתיים ואני רוצה לגבות

למה נקבע צו איסור פרסום

שאלה: לפי מה מחליט בית המשפט על איסור פרסום של פרטים מסוימים, למשל ההקלטות של מנדלבליט בפרשת הרפז? תשובה: קיימות סיבות שונות לפיהם יכול בית המשפט להורות על איסור פרסום וביניהן בטחון המדינה, בטחון הציבור,

כתב אישום נגד הדורס ביום כיפור

לפי כתב האישום שהוגש הנאשם נסע בנתיב האמצעי בכביש ישר, במהירות מופרזת ומעל המותר, פגע במנוח, הרכוב על אופניו, בעוצמה רבה.  מיד לאחר תאונת הדרכים ובשעה שהמנוח מוטל מדמם על הכביש, יצא הנאשם מהרכב ומיהר

יום חמישי, 9 באפריל 2020

פסק הבוררות של אלפא מגה נכסים לא יבוטל

פסק הבוררות של אלפא מגה נכסים לא יבוטל
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ר' גלפז מוקדי) ברע"ב 9868-09-18 מיום 3.12.2018, בגדרו נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק הבוררות (כב' הבוררת נ' צימרינג מוניץ) מיום 15.7.2018 (להלן: הפסק או פסק הבוררות), או לחלופין לקבלת רשות ערעור על פסק הבוררות.

המבקשת היא חברה העוסקת בשיווק, אשר התקשרה עם קבלן ביצוע, הוא המשיב, בחוזה לביצוע עבודות בניה להקמת מרכז לוגיסטי ואולמות להשכרה באזור התעשייה אלון תבור (להלן בהתאמה: האתר; החוזה). בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות באשר לעבודות הבניה ולהשלמתן על-ידי המשיב, בגדרם טענה המבקשת, בין היתר, לליקויים ולעיכובים בעבודתו של המשיב. לפיכך, המבקשת לא שילמה למשיב את יתרת התשלומים בגין ביצוע העבודות. בהתאם לכך, הגיש המשיב כנגד המבקשת תביעה כספית שנדונה בהליך בוררות, בטענות להפרת החוזה, התנהלות בחוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט. המשיב העמיד את תביעתו על סך 4,518,000 ש"ח. המבקשת הגישה תביעה שכנגד בטענה להפרת החוזה מצד המשיב אשר הועמדה על ידה על סך 7,474,737 ש"ח.
פסק הבוררות נשען בין היתר על חוות דעת מומחה מוסכם שמונה על-ידי הבוררת (להלן: המומחה) וביקור הבוררת באתר. במסגרת פסק הבוררות נקבע כי המשיב השלים את עבודות הבניה, וכי ישנם מספר ליקויים שהתגלו בביצוע העבודות. לפיכך, נקבע כי על המבקשת לשלם למשיב את יתרת התשלום בסך 2,914,478 ש"ח בגין ביצוע עבודות הבניה, בקיזוז סך של 370,000 ₪, בין היתר בגין הליקויים האמורים. עוד נקבע כי על המשיב לתקן סדקים ברצפת הבטון בתוך 30 ימים (להלן: הליקויים ברצפת הבטון), שאם לא כן יחויב בעלות התיקון.
המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הבוררות, ולחלופין, לקבלת רשות ערעור על פסק הבוררות, במסגרתה טענה כי נפלו בפסק הבוררות טעויות ביישום הדין וכי נגרם לה עיוות דין, ועל כן יש ליתן לה רשות ערעור, כאמור בסעיף 29ב לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק או חוק הבוררות). עוד טענה המבקשת כי יש לבטל את פסק הבוררות בשל עילות שונות המנויות בסעיף 24 לחוק, וביניהן: חריגת הבוררת מסמכותה; היעדר הכרעה בחלק מהעניינים שנמסרו להכרעתה של הבוררת; היעדר הנמקה בפסק הבוררות; וכן כי פסק הבוררות מנוגד לדין ולתקנת הציבור. בנוסף, המבקשת ציינה כי על-אף הקביעה בפסק הבוררות כי על המשיב לתקן את הליקויים ברצפת הבטון, המשיב לא עשה כן.
המשיב סמך את ידיו על פסק הבוררות, והוסיף כי המבקשת סיכלה את ניסיונותיו לתיקון הליקויים ברצפת הבטון.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי לא נפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום עיוות דין למבקשת ולהצדיק מתן רשות ערעור, כאמור בסעיף 29ב לחוק הבוררות. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי לא מתקיימות העילות לביטול פסק הבוררות המנויות בסעיף 24 לחוק, וכי פסק הבוררות, המשתרע על פני 18 עמודים, מנומק ומבוסס היטב, בין היתר על חוות דעת המומחה ועל ביקור הבוררת באתר.
על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור.
הבקשה
המבקשת טוענת כי יש ליתן לה רשות ערעור בשל שיקולי צדק וכן בשל עיוות דין שנגרם לה. בנוסף, שבה המבקשת על טענותיה אשר נטענו בפני בית המשפט המחוזי כי יש לבטל את פסק הבוררות בשל מספר עילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. עוד מוסיפה המבקשת, כי המשיב לא תיקן את הליקויים ברצפת הבטון, וכעת היא נדרשת לשאת בעלות התיקונים העומדת על סך 1,200,000 ש"ח. בהקשר לכך, המבקשת טוענת כי הבוררת לא הכריעה בעניין עלות התיקונים ומשכך יש לבטל את פסק הבוררות, כאמור בסעיף 24(5) לחוק הבוררות.
בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה
לאחר שבית המשפט העליון בחן את הבקשה והנספחים לה הוא הגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לבקש את תשובת המשיב.
בית משפט העליון קבע זה מכבר כי אמות המידה למתן רשות ערעור בבקשות שעניינן ביטול פסק בוררות זהות לאמות המידה הנוהגות בעניינים המגיעים לבית משפט זה ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר, פסקאות 32-31 (4.3.2010)). על כן, רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבות משיקולים של מניעת עיוות דין (ראו: רע"א 5250/18 פאר נ' צור, פסקה 12 (2.8.2018); רע"א 5507/18 ג'ו דן מור בע"מ נ' תהל מהנדסים ויועצים בע"מ, פסקה 12 (13.8.2018)). בענייננו, הבקשה נטועה כל כולה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה הקונקרטי והיא נעדרת כל השלכות רוחב עקרוניות. בנוסף, דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
 למעלה מן הצורך, הוסבר כי טענותיה של המבקשת מתמקדות בקביעות עובדתיות מובהקות של הבוררת, אשר נסמכו על חוות דעת מומחה מקצועי, לגביהן קבע בית המשפט המחוזי – ונימוקיו מקובלים עליי – כי לא נפלה בהן טעות המצדיקה התערבות של בית המשפט של ערעור. זאת, בין היתר, גם בשים לב לשאיפה לחזק את מעמדו של מוסד הבוררות ולשמור על עצמאות פסיקותיו (ראו: רע"א 2237/03 אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ' המועצה המקומית תל מונד, פ"ד נט(4) 529, 543 (2005); רע"א 5507/18 ג'ו דן מור בע"מ נ' תהל מהנדסים ויועצים, פסקה 14 (13.8.2018)).
אשר לטענת המבקשת בדבר תיקון הליקויים ברצפת הבטון, אעיר כי מתגובתו של המשיב שהוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 22.10.2018 עולה כי המבקשת הגישה בעניין זה בקשה מתאימה לבוררת לקיזוז עלות תיקון רצפת הבטון, ואף התקיים דיון בבקשה. המבקשת נמנעה מלפרט את גורל הבקשה ואת החלטת הבוררת בעניין. מכל מקום, ודאי שסוגיה זו ראויה להתברר לפני הבוררת ולא במסגרת הליך זה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שני, 24 בפברואר 2020

בג"צ דחה על הסף עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול וחייב ב3,000 ₪ הוצאות

בג"צ דחה על הסף עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול וחייב ב3,000 ₪ הוצאות
בג"צ הכריע בימים אלו בעתירה שעיקרה בבקשה לביטול הליכים שמתנהלים בין העותר לבין המשיבה 6, גרושתו (להלן: גרושתו), בבית הדין הרבני האזורי בנתניה (להלן: המשיב 2), בבית הדין הרבני הגדול (להלן: המשיב 1) ובהוצאה לפועל, ולחלופין, כי שופטי בג"צ יפסקו מחדש בסוגיות שהוכרעו בהחלטת המשיב 1 מיום 27.8.2018; וכי בג"צ יורה למשיבים 2-1, ו-10-9 ליתן טעם מדוע לא תבוטלנה תקנה 258(יב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) יחד עם הלכות של בתי הדין הרבניים הנוגעות לסוגיות שונות, לרבות חקירת עדים מומחים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

הרקע לעתירה שלפנינו נסקר בפירוט על-ידי השופט ע' גרוסקופף במסגרת שתי עתירות קודמות אותן הגיש העותר בעניין זה (בג"ץ 5352/18 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול ירושלים לרבות הנהלת ביה"ד (13.8.2018) (להלן: העתירה הראשונה); בג"ץ 7677/18 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול ירושלים לרבות הנהלת ביה"ד (5.11.2018) (להלן: העתירה השניה)), ומשכך אדרש אליו בקצרה. העותר וגרושתו מנהלים הליכים אצל המשיב 2 מאז שנת 2015. לטענת העותר, מתקיימת הטיה שיטתית ומכוונת נגדו על-ידי באת כוחו לשעבר (המשיבה 3); גרושתו; באי כוחה של גרושתו (המשיבים 5); אקטואר שמונה על-ידי המשיב 2 במסגרת ההליך (להלן: המשיב 4); עו"ד נוסף שייצג את העותר לזמן קצר (המשיב 7); והמשיבים 2-1, תוך פגיעה בזכות הטיעון שלו.


טענות העותר שנוגעות להליכים אצל המשיב 2 נדחו על הסף בפסק הדין בעתירה הראשונה בהיותן מוקדמות, מכיוון שלא מוצתה אפשרות הערעור עליהן לפני המשיב 1. הטענה לעניין חקירת עדים מומחים נדחתה הן בפן הפרטני ולאחר שניתנה לו רשות ערעור על-ידי המשיב 1 והן בפן העקרוני. בעניין הטענות הכלליות אותן העלה העותר נגד התנהלות בתי הדין הרבניים, נקבע כי הן אינן מגלות עילה להתערבות.

בעתירה השניה שב העותר על בקשתו לביטול ההליכים שמתנהלים אצל המשיב 2. גם עתירה זו נדחתה על הסף. באשר לבקשת ביטול ההליכים נקבע כי עדיין מדובר בעתירה מוקדמת. גם טענתו, עליה חזר גם הפעם, בדבר חקירת עדים מומחים נדחתה בהיעדר עילה להתערבות. לבסוף, עתירה זו נמחקה תוך אמירה כי אם ימשיך העותר להגיש עתירות נוספות חסרות בסיס משפטי, תוטלנה עליו הוצאות.

מכאן העתירה שלפנינו, בה העותר, בין היתר, חוזר על טענותיו לביטול ההליכים אצל המשיבים 2-1; לביטול ההליכים בהוצאה לפועל שמתנהלים בעניינו; חוזר על טענותיו בעניין חקירת עדים מומחים; כי בית המשפט יורה על ביטולו של צו המורה למשטרת ישראל לפנות אותו מביתו למשך 24 שעות, מפאת היותו בלתי חוקתי; כי נורה למעסיקו לשעבר להעביר אליו מכתב פיטורין מסוים; וכי נורה לגרושתו לקיים הסכם שהות מיום 14.6.2018. זאת, על רקע ההטיה המכוונת נגדו, ותוך שהוא מדגיש כי מיצה את אפשרות הערעור למשיב 1.

עוד מבקש העותר כי ניתן צו ביניים וצו ארעי לעיכוב ההליכים אצל המשיבים 2-1 ובהוצאה לפועל, וכי נקיים דיון דחוף בעתירה, אליה צורפה בקשה להוספת ראיה.

מן העתירה עולה כי לאחר מתן פסק הדין בעתירה השניה, הגיש העותר למשיב 1 ערעור על פסק הדין של המשיב 2 (מיום 12.7.2018) ובקשה למתן רשות ערעור על חמש החלטות של המשיב 2.

ביום 27.12.2018 דחה המשיב 1 את הערעור על שני חלקיו, בעמדו על כך כי "אין זו הפעם הראשונה שבה פונה המערער (העותר – ג'.ק) בצורה של הגשת ערעור/ בקשות רשות ערעור ובקשות לעיכוב ביצוע. בעבר כבר הוגשו ע"י המערער (העותר – ג'.ק) לביה"ד הגדול ערעור ובקשות, וערעור זה והבקשות הינם בעצם כבר 'מהדורה שניה' של הגשת ערעור ובקשות מאת המערער (העותר – ג'.ק). הערעור והבקשות במהדורה הראשונה נדחו כולן תוך חיוב המערער (העותר – ג'.ק) בהוצאות". עוד עמד המשיב 1 על כך שהערעור הוגש חודשיים לאחר המועד האחרון להגשתו. המשיב 1 דחה את הסברו של העותר לאיחור בהגשת הערעור בפנייתו לבית משפט זה, ולא מצא להאריך את המועד להגשת ערעור, בהיעדר בקשה להארכת מועד. בעניין בקשות רשות הערעור, קבע המשיב 1 כי שלוש מתוכן הוגשו באיחור. בעניין אחת מן הבקשות הנותרות, ציטט המשיב 1 מתוך החלטה של המשיב 2 בה ביקר המשיב 2 את התנהלות העותר, ובעניין בקשה אחרת, ציין כי עסקינן בבקשת סרק טורדנית מכיוון שאין בה כל קביעה עליה ניתן לערער. משכך, לא מצא המשיב 1 כל עילה לשמיעת הערעור לאחר שעבר הזמן המוקצב, בעמדו על כך שהתנהלות העותר אינה מצדיקה התחשבות מיוחדת. על העותר הושתו הוצאות הן לטובת אוצר המדינה והן לטובת גרושתו.


לאחר עיון בעתירה, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, ללא קבלת תגובת המשיבים.

הלכה ידועה היא שבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הדתיים, והתערבותו בהן מוגבלת למקרים בהם נפל פגם ממשי בהחלטה כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק ומקרים המצדיקים מתן סעד מן הצדק (בג"ץ 5806/17 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, בפסקה 7 (‏1.10.2017);בג"ץ 4009/14 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, בפסקה 5 (‏6.8.2014)). לא שוכנענו כי מדובר במקרה שנמנה על מקרים נדירים אלו. זאת ועוד, החלטת המשיב 1 מיום 27.12.2018 שעסקה בשאלות אם ראוי לדחות את הערעור ואת בקשות רשות הערעור על הסף, הינה החלטה שנוגעת לסדרי דין. בית משפט זה עמד לא פעם על כך שההלכה בעניין התערבות בית משפט זה בהחלטות בתי הדין הרבניים נכונה ביתר שאת בטענות כגון דא (בג"ץ 7962/18 פלונית נ' בית הדין הרבני בגדול, בפסקה 6 (‏11.2.2019); בג"ץ 780/19 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, בפסקה 10 (‏3.2.2019)). יצוין כי גם לגופו של עניין לא מצאנו פגם בהחלטת המשיב 1.

בעניין טענת ההטיה, כפי שנסקר בפסק הדין בעתירה הראשונה, העותר סומך את טענתו על ניתוח סטטיסטי של "פעולות לא תקינות" שבוצעו במהלך ההליכים בעניינו וטוען כי זה מלמד על הטיה, משההסתברות להתרחשות מספר כה גבוה של פעולות אלו בהליך אחד באופן מקרי היא אפסית. ואולם, ברי כי אין מדובר בהוכחה פוזיטיבית של הטענה, כנדרש.

אדרבא, מעיון בהחלטות המשיבים 2-1 שצורפו לעתירה עולה כי העותר הוא שמגיש בקשות טורדניות ובקשות סרק, ומתעלם באופן קבוע מהחלטות המשיבים 2-1.

טענות העותר בעניין חקירת עדים מומחים זכו להתייחסות בשתי העתירות הקודמות ונדחו בהיעדר עילה להתערבות, ומשכך לא מצא בג"צ לשוב ולהידרש אליהן.

אשר על כן, העתירה נדחתה על הסף, ועמה הבקשה להוספת ראיה. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.