יום רביעי, 29 במרץ 2023

ביהמ"ש גזר שש שנות מאסר על נאשם שבעת שהיה קטין ירה לעבר אנשים עמם היה מסוכסך ופצע אחד מהם

 בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לנוער, בבאר שבע, גזר שש שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים על נאשם שירה בשתי הזדמנויות שונות לעבר אנשים עמם היה מסוכסך. הנאשם, שהיה קטין (17.3) בעת ביצוע העבירות הורשע על פי הודאתו בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים, חבלה במזיד ונשק. נאשם נוסף (בגיר) הורשע בסיוע לאחר מעשה ונגזר עליו מאסר על תנאי.

מכתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד ליאת לוי – סיגל, מפרקליטות מחוז דרום פלילי עולה כי בין הנאשם 1 למתלוננים קיים סכסוך בנוגע לבעלות במקרקעין. לאור האמור במהלך ינואר 2022 הגיע הקטין, שהוא רעול פנים, למתחם של המתלוננים שהוא נושא נשק שלא כדין וחיבל בכוונה ברכבו של אחד מהם. אז יצאו שניים מהמתלוננים ופנו אליו במטרה לברר את זהותו. בתגובה לכך הקטין ירה מנשק שנשא עמו. אז יצא מתלונן נוסף ואמו לבדוק מה קרה, והקטין בתגובה אמר לו "אני א**ן אותך ואת אמא שלך... אני אירה בך" וירה עוד מספר כדורים לעברם ולעבר רכב בו נהג מתלונן אחר.

 

למחרת, בשעות הצהריים יצא אחד מהמתלוננים עם רכבו. אז הבחין בנאשם השני מתהלך עם קביים ומסמן לו בידו, המתלונן עצר בסמוך אליו על מנת לבדוק האם הוא זקוק לעזרה. כאשר פתח את דלת הנהג, הגיח הקטין והחל לירות באקדח לעבר המתלונן שניסה לסגור את דלת הרכב ללא הצלחה בשל כך שנפגע ברגליו. לאחר הירי, הנאשמים ברחו מהמקום ובנו של המתלונן ואדם נוסף הגיע על מנת לסייע לאביו, אז הבחין בהם הקטין וירה לעברם מספר כדורים נוספים אשר החטיאו.

 

במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמות לעונש, הודה הנאשם בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, איומים, עבירות נשק וחבלה במזיד.

 

בגזר הדין, שהותר לאחרונה לפרסום (תחת איסור פרטיו של הקטין) ציין כב' סגן נשיאת בית המשפט השופט אליהו ביתן "בשנים האחרונות תופעת החזקת הנשק הבלתי חוקית עולה כפורחת והיא מביאה איתה רעות רבות וקשות. אחת מהן, שבאה לידי ביטוי כאן, הינה השימוש בשק המוחזק שלא כדין לביצוע עבירות אלימות קשות."

 

"מבחינת ההשפעות ההרסניות הנגרמות לפרט ולחברה מהאלימות ומהשימוש בנשק, אין זה משנה כלל אם מבצע העבירה הוא קטין או בגיר. אדם שנורה, איננו מוצא נחמה בכך שמי שירה בו הוא קטין. וכך גם זהות היורה איננה ממתנת את המתח והחרדה שבחיים בסביבה של אלימות ושימוש בלתי חוקי בנשק. הפגיעות הן אותן פגיעות, וממילא הצורך וההצדקה לרסן את התופעה תוך שימוש בין היתר בענישה הולמת ומרתיעה, קיימים בשני המצבים."

 

עוד ציין כי התנהגותו של הנאשם מזעזעת בחומרתה. אין המדובר במי שנקלע לאירוע מסעיר והגיב בצורה בלתי אחראית, אלא במי שיזם בעצמו פעולות נקם ושילם, אשר הגיע מרצונו למקום מגורי קרבנותיו ופגע ברכושם וכאשר הם יצאו לבדוק מה מתרחש הוא לא ברח מהמקום מבוהל, אלא עמד מולם כשאקדחו בידו, איים, התבטא בגסות ובכוחנות, ולא בחל בירי חוזר ונשנה, בנסיבות שהעמידו בסיכון לפגיעה. ולאחר מכן, הוא לא נעלם מהשטח מפחד התגובה כלפיו, אלא פעם נוספת ירה ..."

 

כמו כן, קבע בית המשפט כי: "מעשיו החמורים של הנאשם מעידים על חוסר גבולות פנימיים, אכזריות ואי מורא דין ..."

 

בית המשפט התייחס לעונש אותו ביקשה הפרקליטות תוך שהוא מונה את השיקולים שהובילו לשקלול העונש שהינם בין היתר קטינותו של הנאשם בעת ביצוע העבירה, עברו הנקי, הודאתו וסיכויי שיקומו.

 

לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להביא לזיהוי הקטין.



כתב אישום כנגד תושב שיבולים בגין זיוף שיקים ועסקאות מזויפות למכירת דירות בתל אביב לאחר שנמלט מדין

 פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בעיר שני כתבי אישום כנגד ראובן פולוויאן (37) ממושב שיבולים. האחד, בגין עסקאות שערך למכירת נכסים שאינם בבעלותו והשני בגין שזייף שיקים בכך ששינה את הסכומים שבהם והוסף את שמו כמוטב במקום המוטבים המקוריים. בשל התחמקותו מן הדין, כתב האישום כנגד פולוויאן בגין העסקאות המזויפות בוטל ארבע פעמים בשל אי התייצבותו ואי איתורו, וכך גם כתב האישום בגין זיוף השיקים שבוטל שלוש פעמים, בשל אותן הנסיבות.

מכתב האישום הראשון, שהגישה עו"ד טליה קלמרו, עולה כי פולוויאן נהג לזייף שיקים שהגיעו לידיו בדרך החשודה כגניבה ולהפקידם בחשבונו. במקרה אחד הוסיף את שמו כמוטב ואת פרטיו בגב שיק וניגש להפקידו בבנק במטרה לקבל במרמה את הסכום הנקוב בגובה 40,344 ₪. במקרה אחר, שינה סכום בשיק מ-7,900 ₪ ל-137,000 ₪, הדפיס את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו בשורת המוטב וחתם שמו בגב השיק. באותו האופן, זייף שיק נוסף ושינה בו את הסכום מ-6,142 ₪ ל-78,650 ₪. ארבעה שיקים נוספים החשודים כגנובים שונו על ידו מסכום כולל של 49,460 ₪ ל-143,000 ₪ ונוסף שמו כמוטב.

מכתב האישום השני, שהגישה עו"ד ליהי מלצמן, עולה כי פולוויאן, קשר יחד עם דוד שמואלי ז"ל שהתחזה לבעל דירות בתל אביב במטרה למכור אותן. במהלך שנת 2013 זייפו השניים תעודת זהות על שם ד.ד (בעל הדירה האמיתי), פרסמו את הדירה למכירה באתר "יד 2" וקבעו להפגש בה עם נ.ד שהתעניין ברכישתה. לאחר שסוכם על מכירתה בעבור 500,000₪, הונו שמואלי ופולוויאן את הרוכש ועורך דינו כשהתחזו שוב לבעל הדירה ולמתווך מטעמו. שמואלי ופולוויאן פעלו באופן דומה למכירתה של דירה נוספת בעיר, בסכום של 750,000 ₪, 375,000 מתוכם קיבלו במזומן עם חתימת העסקה המזויפת. בנוגע לשתי העסקאות, שמואלי ופולוויאן זייפו בשם בעלי הדירות בקשות לפטור ממס שבח והגישו אותן למשרד מיסוי מקרקעין. בכך פעלו במרמה, עורמה ותחבולה, במזיד ועל מנת להתחמק ממס הכנסה.

בבקשת המעצר ציינו עורכות הדין טליה קלמרו וליהי מלצמן כי "תעוזתו של המשיב בכך שנמלט מהחוק פעם אחר פעם, כאשר בתי המשפט נותנים בו את אמונם ומשחררים או בתנאים, והוא שב ומפר את אמונם, אלה לצד ביצוע העבירות בנסיבות המפורטות בכתבי האישום, ועברו הפלילי של המשיב, מוכיחים כי החשש להימלטותו מן הדין ככל שישוחרר הינו ממשי". על החלטת  בית משפט השלום לשחרר את פולוויאן למעצר בבית הוריו, תוך הפקדת ערבויות, הגישה המדינה ערר לנוכח מסוכנותו. בית המשפט המחוזי בעיר קיבל את הערר כאשר כב' השופט היימן ציין כי "בעניינו של המשיב ראוי להעיר, כי אכן בעבירות רכוש עסקינן- עבירות הונאה, אלא שלנוכח מסוכנות והתחמקות מן הדין מגיעים למצב בו יש לומר למשיב "עד כאן". ברגע מסוים יופסק ההיתול והונאת בית המשפט באי התייצבות והתחמקות מן דין. אני סבור כי בהינתן עוצמת המסוכנות והחשש להימלטות המשיב מן הדין, לא ניתן להלום מצבו בחלופת מעצר. המשיב הוכיח כי אינו ראוי לאמון כהשפר תנאי שחרור וגרם לחילוט ערבות צד ג' שניתנה להבטחת תנאי שחרורו."

כתב האישום מייחס לפולוויאן עבירות של קשירת קשר לפשע, זיוף בנסיבות מחמירות, כניסה למקום מגורים, שימוש במסמך מזויף, התחזות כאדם אחר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש בכל מרמה, עורמה ותחבולה, מסירת הצהרה ביודעין שאינה נכונה, החזקת נכס החשוד כגנוב, זיוף בכוונה לקבל דבר, ניסיון לקבלת דבר במרמה, קבלת דבר במרמה.





שר האוצר פרסם צווים להפחתת המס על בנזין ב-10 אגורות נוספות לליטר

 שר האוצר פרסם צווים להפחתת המס על בנזין ב-10 אגורות נוספות לליטר

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פרסם הערב להערות הציבור צווים המפחיתים את מס הבלו ומס הקניה המוטלים על בנזין. הצווים פתוחים להערות הציבור עד ליום חמישי, ה-30 במרץ, בשעה 12:00. הצווים קובעים כי במהלך חודש אפריל 2023 יחול על בנזין מס קניה ומס בלו בשיעור של 2,815.8 אגורות לאלף ליטר, כ-10 אגורות לליטר פחות משיעור המס שחל במהלך חודש מרץ 2023

מאז אפריל 2022, על רקע העלייה במחירי הדלק, חלות ברציפות הוראות שעה המפחיתות את מס הקניה ומס הבלו החלים על בנזין. כיום חלה הוראת שעה המפחיתה כ-13 אגורות לליטר מהמס על בנזין אשר עתידה לפקוע בסוף 2023, והוראת שעה נוספת המפחיתה כ-33 אגורות לליטר מהמס על בנזין אשר עתידה לפקוע בסוף מרץ 2023.

על מנת למתן את העלייה הצפויה במחיר הבנזין מוצע כעת כי במהלך חודש אפריל 2023 תחול הפחתה של כ-43 אגורות לליטר במס בנוסף להפחתה של 13 אגורות שתוסיף לעמוד בתוקף עד סוף השנה. כך שבסך הכל מחירו של ליטר בנזין לצרכן בחודש אפריל יהיה נמוך בכ-56 אגורות ממחירו ללא הפחתות.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מיד עם כניסתי לתפקיד, הצבתי את המאבק ביוקר המחיה כאחד מהיעדים המרכזיים שלנו במשרד האוצר. הפחתת המס היא צעד אחד מתוך צעדים רבים נוספים שנקטתי ואנקוט במאבק ביוקר המחיה. המאבק הזה משותף לכולנו והדבר היחיד שעומד לנגד עיני הוא אזרחי ישראל ורווחתם".



יום רביעי, 17 באוגוסט 2022

בוטלה הגבלה על משמורת האם למרות תלונות על הטרדה מינית


בוטלה הגבלה על משמורת האם למרות תלונות על הטרדה מינית
בית משפט העליון הכריע בימים אלה בעתירה שעניינה בפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי חיפה בתיק 1046235/3 מיום 31.3.2019 המורה על המשך הסדרי הראייה בעניינה של בתו הקטינה של העותר (להלן: הקטינה), כך שיכללו לינה בבית משיבה 3 (להלן: האם). ערעור שהגיש העותר לפני בית הדין הרבני הגדול, תלוי ועומד, ודיון בו נקבע ליום 2.12.2019. בקשה דחופה שהגיש העותר לפני בית הדין הרבני הגדול ליתן הוראות בעניינה של הקטינה טרם ההכרעה בערעור – נדחתה בהחלטה מיום 15.7.2019 כאשר נקבע כי טענות הצדדים ייבחנו במועד הדיון.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

העותר טען כי בית הדין הרבני האזורי ביטל בהחלטתו מגבלה שהייתה בתוקף עד לאותו מועד, האוסרת על האם להותיר בגפה את הקטינה עם אחיה למחצה אשר נטען כי פגע בה מינית. ביטול מגבלה זו, כך נטען, מותיר את הילדה חשופה לפגיעות קשות. על כן התבקש בית משפט זה להורות על המשך ההגבלה האמורה ומתן טיפול רגשי לקטינה, והכל עד למועד הדיון בערעור שהגיש העותר לפני בית הדין הרבני הגדול

בית המשפט העליון קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. לא רק שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים (בג"ץ 613/19  פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (21.1.2019)), ואין בפי העותר אלא טענות ערעוריות במהותן, אלא שהעותר הקדים ופנה לבית משפט זה טרם מוצו ההליכים בבתי הדין הרבניים (וראו: בג"ץ 2617/18 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול (30.4.2018)). שעה שהערעור שהגיש לפני בית הדין הרבני הגדול תלוי ועומד, העתירה מוקדמת ואין כל מקום להידרש לה. על פני הדברים גם אין ממש בטענת העותר כי פסק הדין מיום 31.3.2019 ביטל "מגבלה" שניתנה ביום 16.5.2018, אשר במסגרתה הובהרה חובתה של האם "לשמור על הבת ... שתהיה מוגנת ובטוחה". האמור בפסק הדין עולה אפוא בקנה אחד עם החלטה זו.

משכך, העתירה נדחתה על הסף.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 20 בינואר 2022

טען כי הדת הבודהיסטית אליה הוא משתייך אוסרת עליו לעבור בדיקת אבהות

  בית המשפט העליון דחה אדם שטען כי הדת הבודהיסטית אליה הוא משתייך אוסרת עליו לעבור בדיקת אבהות

ועוד כמה מאמרים:

·  עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

·  פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

·  בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

·  106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

·  עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

·  גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

·  העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

·  כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד ונ' שילה) אשר ניתן ביום 6.12.2021 בעמ"ש 8754-06-21, ואשר בגדרו התקבל בחלקו ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופטת א' ארבל-אסל) אשר ניתנה ביום 3.6.2021 בתמ"ש 41485-08-19, ואשר הורתה על מאסרו המיידי של המבקש למשך עשרים יום לפי פקודת ביזיון בית משפט, לנוכח סירובו לעבור בדיקה לסיווג רקמות לצורך בירור אבהותו ביחס לקטין, בנה של המשיבה, בהתאם לצו שנתן בית המשפט לענייני משפחה ביום 9.3.2021. פסק הדין קמא קבע כי חלף המאסר, תתאם המשיבה מועד חדש לעריכתה של הבדיקה לסיווג רקמות, ואם לא יתייצב המבקש גם במועד זה, ישלם הוא קנס בגובה 10,000 ₪ בתוך עשרים-ואחד יום ממועד הבדיקה, ולא, תהא המשיבה רשאית לנקוט בהליכי ביזיון חדשים בבית המשפט לענייני משפחה.

פסק הדין קמא וכן הצו וההחלטות אשר ניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה נסמכים, בין היתר, על הוראות חיקוק מפורשות הקבועות בסעיפים 28ו ו-28ח(א) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000. המבקש סירב לקיים את הצו: תחילה, בהיאחזו בהשתייכותה הדתית של המשיבה – קרי: באינטרס לא לו – ולאחר מכן, בדתו שלו. בעניין האחרון, טען המבקש כי הדת הבודהיסטית אליה הוא משתייך אוסרת עליו לעבור בדיקת אבהות בשעה שזו נועדה להוכיח את אבהותו לילד בעודו נשוי לאשה שאינה אמו. בית המשפט המחוזי קבע כי טענה זאת של המבקש הועלתה על ידו באיחור וממילא לא הוכחה כדבעי. מדובר אפוא בקביעה עובדתית-פרטנית המוגבלת לדל"ת אמותיו של המקרה הספציפי אשר נדון – והוכרע כפי שהוכרע – על ידי הערכאות קמא.

פסק הדין קמא והחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה שאושרה בו – בכפוף להחלפת המאסר בקנס – אינם מעוררים אפוא שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

מטעמים אלה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור שהונחה לפניו על יסוד האמור בתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.





יום חמישי, 13 במאי 2021

נתנה טיפול ברפואה משלימה ללא תעודת הסמכה ולא תועמד לדין


נתנה טיפול ברפואה משלימה ללא תעודת הסמכה ולא תועמד לדין
בית המשפט העליון דחה בימים אלו עתירה להורות לפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד אישה שהייתה חשודה בהתחזות ובניצול מצוקה. בית המשפט החליט לא להתערב בשיקולי התביעה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

המשיבה 2 (להלן גם: המשיבה) טיפלה בעותר ברפואה משלימה בשנים 1998–2012. ביום 8.5.2013 הגיש העותר תלונה במשטרת ישראל וטען בה כי המשיבה ניצלה את תלותו בה לצרכיה האישיים ופגעה בו, וכי היא הציגה עצמה כמרפאה בעיסוק אף שאינה מוסמכת לעסוק בתחום זה. בחקירתה באזהרה אישרה המשיבה כי היא טיפלה בעותר, אך הכחישה ניצול של מצוקתו ויחס בלתי ראוי. המשיבה טענה כי זה שנים רבות לא עסקה בריפוי בעיסוק, וכי לא הייתה מודעת לתיקון החוק המחייב תעודת הסמכה. לטענת המשיבה, בעקבות טענות העותר היא פעלה לתיקון התיאור שלה באתר האינטרנט של המוסד שהיא מלמדת בו.


לאחר שבחנה את כלל חומר הראיות וההיבטים המשפטיים, החליטה פרקליטות מחוז תל אביב ביום 16.12.2014 לסגור את התיק נגד המשיבה בשל חוסר ראיות מספיקות. בהמשך, ביום 10.2.2015, התקיימה פגישה בין נציגי פרקליטות המחוז ובין העותר ובא כוחו, ובה חזרו הראשונים על עמדתם. ביום 1.11.2015 הגיש העותר ערר וטען בו כי החקירה הייתה בלתי ממצה; כי לא נערך עימות בינו ובין המשיבה; וכי היה מקום להגיש כתב אישום נגדה בגין הצגת מצג מרמה בנוגע לריפוי בעיסוק. ביום 24.1.2016 דחתה פרקליטות המדינה את הערר. נקבע כי מהחומר הקיים בתיק ומטענות העותר עולה כי מערכת היחסים שהתקיימה בינו ובין המשיבה אינה עולה כדי עבירה פלילית. לעניין מצג המרמה נקבע כי המשיבה אינה עוסקת בתחום וממילא אין לה כוונה לעסוק בו בעתיד, וכי מערכת היחסים בין הצדדים אינה נוגעת לתחום.

להחלטה אחרונה זו מכוונת העתירה שהוגשה ביום 18.10.2018, קרוב לשלוש שנים לאחר דחיית הערר. לשיטת העותר, יש מקום להגיש כתב אישום נגד המשיבה, ולמצער לבצע פעולות חקירה נוספות. נטען כי אין די בחקירה אחת של המשיבה, וכי לא נערך עימות בין הצדדים. כמו כן, נטען כי ההחלטה מפלה על בסיס מגדר, שכן מקרה דומה שבו גבר היה מטפל באישה, היה זוכה ליחס שונה מן הרשויות. לטענת העותר, יש להתערב בהחלטה בשל הפגמים שנפלו בהתנהלות הפרקליטות ובשל הסכנה הנשקפת מהמשיבה למטופלים נוספים.

בתגובתה המקדמית טוענת המשיבה 1 כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל העדר עילה להתערבות בהחלטתה, בהינתן הביקורת השיפוטית המצומצמת על החלטות מעין אלו; הן בשל השיהוי הכבד בהגשתה. לטענת המשיבה 1 דין העתירה להידחות אף לגופה, שכן אין בחומר הראיות די כדי לבסס חשד בפלילים המצדיק העמדה לדין.

לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית, בא בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות, בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה נושא העתירה. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה בהחלטה על העמדה לדין פלילי הוא רחב ביותר ולא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטות מעין אלו (בג"ץ 3045/18 מושקוביץ נ' מדינת ישראל – מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 4 (‏31.5.2018); בג"ץ 4967/16 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (13.9.2016)). בהחלטה נושא העתירה נקבע כי אין מקום להתערב באי ההעמדה לדין, שכן בחומר הראיות אין ראיות מספיקות לביסוס חשד בפלילים. איני סבור כי השגות העותר על ההחלטה האמורה, ובכלל זאת טענותיו לגבי פעולות חקירה נדרשות לטעמו, מצביעות על חוסר סבירות קיצוני או פגם אחר המצדיק התערבות בפעולת רשויות התביעה, על פי אמות המידה המקובלות בהקשר זה.

בנפרד מהאמור העתירה נגועה בשיהוי כבד שנמדד בשנים. לדברי העותר, בתצהיר שהגיש בהתאם להחלטת העליון מיום 18.10.2018 שלפיה עליו להבהיר את השתהותו בהגשת העתירה, שיהוי זה נובע מהטלטלה שעבר. המשיבה עומדת על כך שעררו הוגש בשעתו על ידי בא כוחו הנוכחי, ולכן אין בתצהיר מיום 19.11.2018 הסבר של ממש למשך השיהוי. אולם גם נוסף לאמור יש לציין כי התצהיר שצורף בתמיכה לעתירה נחתם ואושר ביום 6.11.2017 ואין הסבר לפרק זמן של כשנה ממועד חתימת התצהיר להגשת העתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.